יישום של מודלינג על חרדת בחינות

בכל תחום ובכל שלב בחיים, יכול אדם לחוות לחץ הולך וגובר “לעמוד בסטנדרטים” שמציבה החברה המודרנית.
חוויה זו מלווה את הפרט ברקע בכל פעולה שהוא עושה ונותנת את אותותיה
בכך שהיא מנתקת אותו מיכולותיו ומובילה אותו לביצועים ירודים, אשר מבטאים את הפוטנציאל הטמון בו באופן חלקי בלבד.

חרדת מבחנים היא תופעה המאופיינת בעליה משמעותית ברמת המתח ובהתרגשות מוגזמת סביב בחינות.
היא פוגעת ברמת ההישגים האקדמאיים של התלמידים וכתוצאה נלוות היא פוגעת גם באיכות החיים ובמוטיבציה להתמיד בלימודים.

המטרה של המודלינג היא לעזור לאדם הצריך לעבור מבחן, להתאים את האסטרטגיה שלו להתמודדות עם מבחנים במצב רגשי מאוזן,
כך שיוכל לבטא את רמת הידע והמיומנות אשר רכשו במהלך תהליך הלימוד.

חרדת בחינות היא תופעה נפוצה יחסית בקרב תלמידים וסטודנטים, על פי סטטיסטיקות 1 מתוך 4 תלמידים יחווה חרדת מבחנים ברמה כזו או אחרת,
ועשויה לבוא לידי ביטוי ברבדים רגשיים, פיזיולוגיים, חשיבתיים והתנהגותיים:

– רבדים רגשיים- ברמה הרגשית, חרדת הבחינות מביאה לחוויה של פחד, מועקה, לחץ ודאגה המתעוררים בעוצמה משמעותית בעת המבחן, הלמידה אליו או אחריו.

– רבדים פיזיולוגיים- רבים מהסובלים מחרדת בחינות סובלים מתסמינים פיזיולוגיים המתעוררים בעת הלמידה, בעת דיבור על המבחן המתקרב, כמובן- בשעת המבחן עצמו ולאחר המבחן.
תסמינים אלו עשויים להתבטא ברעד, הזעה, בחילות וסחרחורות, כאבי ראש, כאבי בטן, שלשולים או עצירות, קוצר נשימה ודפיקות לב מואצות וכן הלאה.

– רבדים התנהגותיים- הלחץ והחרדה שמעוררות הבחינות משפיעים גם על ההתנהגות לפני ותוך כדי הבחינה. כך, למשל, עשויה החרדה להתבטא באי שקט,
הימנעות מלמידה לבחינה, קושי להתמיד בלמידה או בשאלות מסוימות בבחינה, למידה “אובססיבית” ומוגזמת ועוד.

– רבדים חשיבתיים- האספקטים הקוגניטיביים הבולטים והמטרידים ביותר עבור מרבית הסובלים מחרדת בחינות הם חוסר היכולת להתרכז וה”בלק אאוט” המתרחשים בבחינה עצמה.

בשיעור מוקלט זה מציג את מחקר המודלינג שערכתי יחד עם עידית בראוורמן בנושא חרדת בחינות